°, לנק' לִמּוּדִית, מ"ר לִמּוּדִיִים, לִמּוּדִיּוֹת, —  א) ת"ז, של לִמּוּד:  ואם איננה (חכמת הלשון) קודמת במנין היסודי היא האדן העמודי וקודמת בסדר הלמודי (ר"י א"ת, הקדמ' הרקמה).  שנתן לו (לדוד) יתברך כח יתר וגבורה רבה חוץ מהמנהג הטבעי וזה אם כח טבעי ואם כח למודי כי היה מחלוקת בין המדיניים מי הוא הראוי יותר להלחם בשלימות אם בעלי החוזק והכח בטבעם ומולדתם בלי למוד ואם בעלי למוד ותחבולות המלחמה ואמר דוד שהתחברו בו שני הענינים יחד הטבעי והלמודי (רי"א, ש"ב כב). —  ובפרט החכמה הַלִּמּוּדִית1, חכמת החשבונות והשעורים, Mathematik; -tique; -tic:  והפלוסופיא העיונית נחלקת לשלשה חלקים החלק האחד הלמודית והטבעית והאלהית אמנם החכמה הלמודית לא תעיין בגשמים במה שהם עליו אבל תעיין בענינים משוללים מחמריהם מלות הגיון יד.  מעלת חכמת תקופות וגימטריאות שהיא החכמה הלמודית אצל מעלת חכמת הטבע וחכמת האלוהות הנקראות חכמה באמת היא במעלת פרפרת אצל הפת וכו' כן החכמה היא עצם המזון הטבעי לחיי הנפש והלמודית מקרה נמשך לחכמה ההיא להעיר כח השכל וללמדו ולהרגילו בדרישת החכמה (הקדמ' מלמד התלמיד').  המדע נחלק לשנים חלק טבעי וחלק למודי והטבעי הוא מה שאצל הבורא עלינו והלמודי מה שנקח אנחנו בנפשנו (רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב קלד).  ואולם מיני המופתים הנעשים בזה הספר הנה מבואר ממה שקדם שהוא מחויב בהם שיהיו קצתם למודיים וקצתם טבעיים וקצתם פלוסופיים לפי העניינים אשר תהיה בהם החקירה (רלב"ג, הקד' מלחמ' ה').  כי אלו השאלות אשר זכרנום קצתם הם מחכמת הטבע וקצתם מחכמת האלהות וקצתם יעמדו עליהם מהחכמות הלמודיות (שם).  כי החכמות כלם הם שלשה והם הלמודיות והטבעיות והאלהיות וכו' ואולם החלק הראשון מזה המאמר הוא פרי החכמה הלמודית ותכליתה כי תכלית החכמה הלמודית היא ידיעת חכמת הכוכבים (שם ה ג יד).  כבר השיגוהו המשכילים מאנשי העולם ןבעלי החכמות הלמודיות וזולתם (מאזני צדק, אלגזלי 158).  כי מעשה בראשית יורה על ענייני המציאות מצד הנודע בחכמות למודיות וטבעיות (מנח' קנא' לר"י מפיסא 102).  חכמות הלמודיות  בכללן המה מפרשות כנפי חקירתן על מדת השעורים כלם הנזכרים הנה והבלתי נזכרים (כליל החשבון ט). —  °גשם לִמּוּדִי, גשם מבחי' החכמה הלמודית:  שהתבאר לו מקיום הידיעה בדברים הלמודיים שיניח בדברים הלמודיים שהם עצמים ר"ל המספר והאחד והקו והשטח והגשם הלמודי (רלב"ג, מלחמ' ה' א ו). —  ב) °ש"ז, חכם בחכמה הלמודית, Mathematiker; -ticien; -cian:  שלא נחוש לדברי הטבעי המניח שא"א לנקודה שתהיה נחה אלא בגשם נח והלמודי יניח בגשם כדורי המתנועע תנועה סבובית שתי נקודות נחות בלתי מתנועעים יקראו קוטבים (העקרים ד ב).  כי הלמודי יחקור בגשם מוחלט והטבעי יחקור גם כן בגשם מוחלט אלא שהוא יחקור בו מצד שהוא מתנועע (רלב"ג, הקדמ' מלחמ' ה').  באותו יום עבר דרך שם למודי גדול מזרענו (שבט יהודה מד).  למה הנער יהיה למודי ולא יהיה חכם טבעי (ספ' המדות לאריסטו ב ו).