*1, ש"נ, מ"ר לְסָתוֹת, —  המקום הגבוה בהלחי, תחת העין: Backen-Knochen; pommette; jaw-bone:  המצח והגבינין והעין והאוזן והלסת והחוטם והזקן וגומות הזקן (ירוש' נדה ג נ ג).  והעין והלסת וגבת הזקן (בבלי שם כג:).  שנברא בעין אחת או בלסת אחת (רש"י שם). —  ומ"ר:  אין מעידין אלא על פרצוף פנים וכו' רב יהודה אמר החוטם עם הלסתות (ירוש' יבמ' יו יה ג).  ןהגבינים והעינים והלסתות וגבות הזקן (נדה כג:).  והכוכבים (בדברי קהלת בפסוק עד אשר לא תחשך השמש) אלו הלסתות (שבת קנא:).  השמש (בפסוק ההוא) זה קלסתר פנים והאור זה המצח והירח זה החוטם והכוכבים אלו ראשי לסתות (מד"ר ויקר' יח).  עוף שקורין וולטי"ר ויש לו לסתות ולחיים כאדם (רש"י ברכ' נח:).