1, ש"ז, — גשם רב וחזק מאד, ובפרט הגשמים המרֻבים והעזים שהיו בימי נח שהשמידו את כל היקום אשר בארץ, Sintflut; déluge:  ואני הנני מביא את הַמַּבּוּל מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע (בראש' ו יז).  ויהי הַמַּבּוּל ארבעים יום על הארץ וירבו המים וכו' והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים וכו' ויגוע כל בשר הרמש על הארץ וכו' וכל האדם (שם ז יז-כא).  והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי הַמַּבּוּל ולא יהיה עוד מַבּוּל לשחת את הארץ וכו' ולא יהיה עוד המים לְמַבּוּל לשחת כל בשר (שם ט יא-יה). יי' לַמַּבּוּל ישב וישב יי' מלך לעולם תהל' כט י. —  ואמר בן סירא:  נח צדיק נמצא תמים בעת כלה היה תחליף בעבורו היה שארית ובבריתו חדל מבול (ב"ס גני' מד יז). —  ובתו"מ:  מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדבורו (ב"מ ד ב).  דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין (סנה' י ג).  אנו מפללין שלא ירדו גשמים אבל בטוחין אנו שאין המקום מביא מבול לעולם וכו' ר' יהודה אומר מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש וגפרית מביא כדרך שהביא על סדום וכו' (תוספתא תענ' ג א).  אנשי מבול לא נתגאו אלא מתוך טובה (שם סוט' ג ו).  כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם (שבת מא.).  לא ירד מבול לא"י (זבח' קיג:).  למה נקרא שמה מצולה שכל מתי מבול נצתללו שם וכו' שנער שכל מתי מבול ננערו שם (שם).  אנשי דור המבול ברותחין קלקלו וברותחין נידונו (שם).  נשבעת שאין אתה מביא מבול לעולם (מד"ר בראש' מט).  (אמרו המצריים) יודעין אנו שנשבע שאינו מביא מבול לעולם אלא בואו ונדונם במים שאינו יכול להביא אותם עלינו (שם שמות כב). —  ובהשאלה, ענין צרה שבאה על אדם:  נפל לים ומת טבעה ספינתו בים ומת זה הוא מבולו (תוספתא תענ' ג א).  אמר להן הקב"ה (להמצריים) רשעים כבר נשבעתי שאיני מביא מבול לעולם אבל מה אעשה לכם אני מביא אתכם למבול וכל א' וא' אני גוררו למבולו (מד"ר שמות כב). —  ובמליצה בהשאלה, °מַבּוּל של דמעות וכדומה:  לו יעזרוני ענני עיני אזי תבל במבול הבכי כסיתי, אחפור בבת עיני בארות עמקו גם מכבדי מי בכי דליתי (ר"י חריזי, תחכמ' יג). —  ומ"ר °מַבּוּלוֹת, ואמר הפיטן:  לא טרחו כמבולות, ולא בחרב אב מחבילות, מים טמונים בתחבולות (ר"א קליר, גשם, יפתח ארץ)