ש"ז, מ"ר מַדָּעִים, מַדָּעוֹת, — א) כמו דעת, ונרדף עם חכמה, Kenntnis; connaissance; knowlege: כי אתה המלכתני על עם רב כעפר הארץ עתה חכמה וּמַדַּע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה וכו' ויאמר אלהים לשלמה יען אשר היתה זאת עם לבבך ותשאל לך חכמה וּמַדָּע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו החכמה וְהַמַּדָּע נתון לך (דהי"ב א ט-יב).  ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכלים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מַדָּע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך ( דני' א ד). — ואמר בן סירא: השמר אל תרהב מאד ואל תדמה בחסירי מדע (ב"ס גני' יג ח).  בני החזק בכבוד אביך ואל תעצבהו כל ימי חייו וגם אם יחסר מדעו עזוב לו ואל תכלים אותו כל ימי חייו ( שם ג יב-יג).  ובמדר': אמר הקב"ה לאדם בשביל שנתתי לך מדע יותר מן הבהמה ומן החיה ומן העופות אתה מחרף ומגדף לפני (מד"ר קהל', גס במדעך). — ובסהמ"א: יהיה הישראל מובדל מהן במדעו ובדעותיו (רמב"ם, עכו"ם יא א).  כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו (הוא, שמיט' ויובל יג יג).  שבעה הדברים אשר בהם יהיה המדע ובידיעתם יגיעו אל כל החכמות כאשר זכרו הפילסופים והם ההגדה והדמיון וההפך והחבור וההפרש והמופת וההשלמה (הרקמה, שער כח).  כי תכלית ההצלחה לאדם איננה כי אם המדע העיוני והגעת הנמצאות מושכלות בשכל בכח (כוזרי ד יט).  נניח שנשתנה מזגו (של הפלסוף) אל אהבת ההתגברות והתאוות הנאמר כי יש לו נפש בג"ע ונפש בגיהנם ואיזה הוא הגבול מהמדע שתשוב בו נפש האדם נבדלת מהגוף בלתי אובדת אם היה בכלל מדע הנמצאות הרבה מה שנשאר על הפילוסוף לא ידעהו ממה שבשמים ובארץ ובים (שם ה יד).  אם לא נקנה הידיעה והיא החכמה אין לנו מדע והוא הבינה ואם אין לנו בינה שהוא המדע אין לנו חכמה (ספ' מוסר לר"י בן עקנין ג כא).  ומפני שהוא עליון על כל הדברים מדעו למעלה מכל מדע וידיעתו למעלה מכל ידיעה ( מ' אלדבי, ש"א א).  — ואמר הפיטן: אין פאה לסביבותיך, ואין תוך מבדיל בינותיך, אין חכמה אשר תדעך, ואין מדע אשר יגיעך ( אחי אספרה, יוצ' שבת נחמו).  דרך תבונות ומדעים דקדק תמים דעים (אתי אספרה, יוצ' שבת נחמו). — והמשורר אמר בשבח המדע: והמדע שמו נר האלהים והוא טרם היות גלגל ונגהו, והוא היסוד לנשמת כל ורוח באפי אוהביו האל נפחו (רמב"ע, דיואן סח, כ"י בודל'). — והמדע הפועל: המלאך שציונו לשמוע ממנו הוא גבריאל וכו' וזה המלאך הנקרא המדע הפועל אשר שמו גבריאל ערך מעלתו אל בני האדם ערך מעלת השמש אל מאור עיני האדם (ספ' מוסר לר"י בן עקנין ג כא). — המַדַּע הראשון, מה שכל אדם יודע ומכיר בלי ראיה, כמו שהכל גדול מהחלק וכו': מי שהגיע לקצה מחכמת הפלוסופיא וקרהו בלבול שחורי וכו' ושכח כל חכמתו וכו' וקבל עליו להתלמד מראש והזקין ולא ישיג המדע הראשון ( כוזרי ה יד).  העיון אשר בהם ישיג ויעמוד על אמתת הדברים המצויין אשר אין אנו יכולין לשנותן מתאר אל המתואר כמו המדעות הראשונות ואלו המדעות הראשונות שהם ראייה על כל המצויים כמו השלשה שהם חשבון נפרד והארבעה שהם זוגות וכו' ואלו המדעות הראשונות אין אנו יודעין היאך ידענו אותן אלא מצינו דעתנו השיגה אותם ועמדה על אמתתם וכו' ומכה אלו המדעות הראשונות נמצאו כל המדעות ( ספ' מוסר לר"י בן עקנין ב יג). — ב)  °כלל הידיעות המבארות להאדם טבע הדברים ופעולותיהם, Wissenschaft; science : המעלה הראשונה המדע העליון הנקרא מדע האלהי והמעלה האמצעית חכמת המוסר והשכל המאמצת דעת בני אדם והמנהגת להם דרך הבינה והמעלה השלישית המדע השפל והתחתון והוא מדע דרך היצורים ותוכן הנבראים (נפש ר"ד אלמוקמץ, ונשמט המראה מקום).  כי זה אין אנו צריכין להעלותו על לב כל זמן שאנו מוצאין דרך ישר בפירוש מן הכתוב שהוא הולך על דרך החכמה והמדע ואינו יוצא ממנהג הלשון (הגיון הנפש לבר חייא א).  ולא היה לי מן המדע לעניי ורע מזלי ומיעוט דעתי והעלם סוד הלשון ממני (הקד' השרש' לריב"ג).  ובימיו של (יצחק בן חסדאי) פשטה החכמה בישראל, כי הוא היה למדע מודע וגואל, ואחרי הזמן ההוא, כהו המאורות אשר נגהו (ר"י חריזי, תחכמ' יח).  באותו זמן ילמדהו השמות הנוהגים באותו מדע והדברים אשר התרגל בהם באותו מדע וידריכהו אל הדרך (חשבון העבור להרמב"ם). — ומ"ר °מַדָּעוֹת: ואם ירבה מהשגת המדעות ויקנה מהחכמות יותר תהיה משכורתו לעולם הבא כפי עבודתו בעולם הזה ( ספ' מוסר לר"י בן עקנין ב ח).  בור (הוא) אדם שאין בו תורה ולא חכמה ולא דרך ארץ ולא מהדרכים לא טובים ולא רעים ולא מדה מהמדות אלא פנוי מכולם כלי ריק עני מהמדעות והדעות (שם ה ט). — ופשט שמוש זה בפרט בספרות החדשה: המדעים והמשכלות לא נודעו ולא נשמעו עוד ברוב ארצות אירופא ואף כי הארץ מאפליה הלזו (הקד' שבי"ע). — ומצוי מאד.