°, ת"ז, לנק' מַדָּעִית, מ"ר מַדָּעִיִּים, מַדָּעִיִּוֹת, — של מדע: למוד המלאכות המדעיות כמו למוד העצה והדת וההנהגה (השרשים לריב"ג שרש אב). והנה לעצלותו בבקשת החכמה לא עלו לו כי אם דעות כוזבות ומזיקות לאדם בהצלחתו המדעית והמדינית (רלב"ג, משלי כד). חכמי הנוצרים חלקו ספרי הקדש לארבעה חלקים חלק תוריי והם חמשה חומשי תורת משה וחלק ספוריי והם יהושע שופטים וכו' וחלק נבואיי והם ישעיהו וירמיהו וכו' וחלק מדעיי והם איוב ומשלי קהלת ושה"ש וכו' ואשר קראו מדעיים ברוה"ק נעשו ולא היו כספרי ארסטו (רי"א, הקד' נביא' א'). הדרך הראשון מהגעת הידיעה בדברים המדעיים שהוא כפי העיון השכלי והחקירה האנושית (הוא, מ"א ג). היו אנשים שחשבו שלא יגיעו לנביאים השגות מדעיות נבואיות אלא דברים מדיניים מהנהגת העם והישרתו (הוא, מפע' ה' א ב). מהמעשה היו המלאכות המדעיות יותר מעולות מהמעשיות (נופ' צופים ב יו). הנבואה היא שפע שופע לשכל אדם רוחני מדעי מאתו ית' באמצעי או בזולת אמצעי (מנח' קנא' לר"י מפיסא 40). כי בשוטט השכל האנושי סביב הנמצא העיוני יקרא שכל עיוני ובשוטט סביב הנמצא המדעי יקרא מעשי (זכות אדם 11). דע כי מעלת העושר סולם כל המעלות ובלעדה אי אפשר להגיע לחכמה מן החכמות או למעלה מן המעלות כי אם יחסר לו טרף מכולת הבית אי אפשר להתבודד בהשגות המדעיות (ר"י פרובינצלו, שו"ת בלמוד החכמ'). והם הדברים הרוחניים והמדעיים השכליים האמוניים (פתיח' מעשה טוביה).