פ"י, מָהֹר, יִמְהָרֶנָּה, — מָהַר נערה, שלם לאביה את המֹהר ולקחה לו לאשה: וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לו לאשה (שמות כב יה). — ואמר המשורר בהשאלה: היא (האגרת) בת ידידות ומהר אהבה הוצבה למהֹר בנות אהבתך לי ממהרת, רוח שחרים פני כל אוהבים שחרי ושלום שלמה היי תמיד מספרת (ר"י הלוי, עין נדיבה). מה סכלו אישים אשר תבל להם לאשה מהרו מהור, תקרא בעליה אלי שחת והם מהרו מהור (רמב"ע, תרשיש ח). ובעת כסילים בת כסילות ארשו, לכם בנות צדק לנשים מהרו (ר"י חריזי, הענק ג קעד).