, תה"פ, —  בזמן קצר, לא במתינות:  סרו מַהֵר מן הדרך אשר צויתם (שמות לב ח).  העדיתו בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מַהֵר מעל הארץ (דבר' ד כו).  כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יי' בכם והשמידך מַהֵר (שם ז ד).  לא תוכל כלתם מַהֵר פן תרבה עליך חית השדה (שם כב).  והורשתם והאבדתם מַהֵר כאשר דבר יי' לך (שם ט ג).  ויאמר יי' אלי קום רד מַהֵר מזה (שם יב).  עד השמדך ועד אבדך מַהֵר מפני רע מעלליך (שם כח כ).  רדפו מַהֵר אחריהם כי תשיגום (יהוש' ב ה).  וינח יי' את הגוים האלה לבלתי הורישם מַהֵר ולא נתנם ביד יהושע (שפט' ב כג).  ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מַהֵר ענני (תהל' סט יח).  אל תזכר לנו עונת ראשונים מַהֵר יקדמונו רחמיך (שם עט ח).  אל תצא לריב מַהֵר פן מה תעשה באחריתה (משלי כה ח).