מֹהַר

1, ש"ז, — מה שנותן האיש לאבי הנערה שהוא רוצה לקחת לו לאשה: הרבו עלי מאד מֹהַר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנערָ לאשה (בראש' לד יב). כסף ישקל (לאבי המפֻתה) כְּמֹהַר הבתולת (שמות כב יו). ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה וכו' ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך בְּמֹהַר (ש"א יח כג-כה).



1 בערב' מַהר مَهر.

חיפוש במילון: