*, ש"ז, — קצה אחד של המַכְתֵּב שבו מֹחקים הכתב: מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק ניטל המוחק טמא מפני הכותב (כלים יג ב). נחלק (המַכְתֵּב) לשנים ונשתיירו בכותב ובמוחק (עד שמגיע) לקשרי אצבעותיו (תוספתא כלי' ב"מ ג ד). עט שניטל המוחק שלו ונשאר הכותב (רמב"ם, כלים יא כ).