°, ת"ז, לנק' מוּחֲשִׁית, מ"ר מוּחֲשִׁיִּים, מוּחֲשִׁיּוֹת, —  של מוחש:  בשכבר הראית לדעת בראיות שכליות ומוחשיות אופן התחייב היות השגחת הש"י באישי המין האנושי (אוהב משפט, באור' לאיוב יז). —  ובמשמ' מי שחָשׁ הרבה:  והנה הנשים המעוברות הן נעשות מאד מוחשיות ובעלי הרגש (עמודי השמים, תפאר' אדם ד). —  ומה שחָשִׁים הרבה: וידוע שעיקר ההרגש והחוש מסבבין הגידים ולכן הכאב הוא מוחשיי והרגשי מאד (שם יז).