*, ש"ז, מ"ר מוֹכְסִים, — מי שממונה על המכס, שגובה המכס, Zöllner; publicain: נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר (ב"ק י ב).  אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהם צדקה (שם א).  נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא תרומה אעפ"י שאינה תרומה (נדר' ג ד).  תולין להרגין ולחרמים ולמוכסין (תוספתא שם ב ב).  היה עומד בצד המוכס ואמר בני הוא (ירוש' ב"ב ח יו:).  במוכס שאין לו קצבה (בבלי נדר' כח.).  אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסין (שבוע' לט.).  הגבאין והחרמין והפורטין והמוכסין (דא"ר ב).  אמר לה (אברהם לשרה) מצרים שטופים בזנות וכו' נותן אני אותך בתיבה ונועל בפניך וכו' בא לעבור נתקצו המוכסין אמרו לו מה אתה טוען בתוך התבה אמר להן שעורין (תנחומא לך לך ה). — קשר של מוכסים: נייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין (שבת ח ב).  המוציא קשר מוכסין עד שלא הראה למוכס (תוספתא שם ח-ט יא).  מעשה באשה אחת שנישאת לחבר והיתה קומעת לו תפילין על ידו נישאת לעם הארץ והיתה קושרת לו קישרי מוכס על ידו (בכור' ל:).