1, —  א) מלת המקום, מוּל הדבר, נגד הדבר, אל מוּל  דבר, אל מוּל פני הדבר, מכֻון לצד פני הדבר, gegen; vers; towards:  היה אתה לעם מוּל האלהים (שמות יח יט).  וקרבת מוּל בני עמון (דבר' ב יט).  ונשב בגיא מוּל בית פעור (שם ג כט).  הלא המה בעבר הירדן וכו' בערבה מוּל הגלגל אצל אלוני מרה (שם יא ל).  ועבר אל כתף מוּל הערבה צפונה (יהוש' יח יח).  ומי הירקון והרקון עם הגבול מוּל יפו (שם יט מו).  השן האחד מצוק מצפון מוּל מכמש והאחד מנגב מוּל גבע (ש"א יד ה).  גם הצאן והבקר אל ירעו אל מוּל ההר ההוא (שמות לד ג).  וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה וכו' חציו אל מוּל הר גרזים והחציו אל מוּל הר עיבל (יהוש' ח לג).  ובכל חוף הים הגדול אל מוּל הלבנון (שם ט א).  הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מוּל ארץ כנען (שם כב יא).  ויסב מאצלו אל מוּל אחר (ש"א יז ל).  וכפלת את היריעה הששית אל מוּל פני האהל (שמות כו ט ).  ונתתה על כתפות האפד אל מוּל פניו (שם כח כה).  אל מוּל פני המנורה יאירו שבעת הנרות (במד' ח ב).  הבו את אוריה אל מוּל פני המלחמה (ש"ב יא יה). —  מוּל דבר אל דבר:  וּמוּל מחזה אל מחזה שלש פעמים (מ"א ז ה). —  ועם מ לפניו, מִמּוּל:  ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה מִמּוּל פניו לעמת מחברתו (שמות כח כז).  ומלק את ראשו מִמּוּל ערפו (ויקרא ה ח).  הסב אל אחריהם ובאת להם מִמּוּל בכאים (ש"ב ה כג).  ואת הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה מִמּוּל נגב (מ"א ז לט). —  ועם כנוי מִמֻּלִי:  והוא ישב מִמֻּלִי (במד' כב ה). —  מִמּוּל שלמה וכו' (מיכ' ב ח), עי' שַׂלְמָה. —  ב) *אחורי הראש, Occiput:  כה תברכו את בני ישראל פנים כנגד פנים אתה אומר פנים כנגד פנים או מול2 כנגד פנים ת"ל אמור להם פנים כנגד פנים (ספרי' במד' לט).  (כתוב) ממול ערפו מול3 הרואה את העורף (חול' יט:). —  ובהשאלה, במנורה וכדומ':  עשה לה (להמנורה) מול ופנים4 (ספר' במד' נט).