, ש"ז, מ"ר מוֹכְרִים, —  מי שמֹכר דבר, ההפך מן קונה, Verkäufer; vendeur; seller:  והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כַּמּוֹכֵר כמלוה כלוה (ישע' כד ב).  הקונה אל ישמח וְהַמּוֹכֵר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה כי הַמּוֹכֵר אל הממכר לא ישוב (יחזק' ז יב=יג).  רעה את צאן ההרגה אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו וּמֹכְרֵיהֶן יאמר ברוך יי' ואעשר (זכר' יא ה). —  ובתו"מ:  אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה (ב"מ ד ד).  ארבע מדות במוכרין מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור בו רעות ונמצאו יפות המוכר יכול לחזור בו (ב"ב ה ו).  המוכר יין ושמן לחבירו והוקרו או שהוזלו אם עד שלא נתמלאה המידה למוכר משנתמלאה המידה ללוקח (שם ח).  היה לו חייב מעות וכתב לו שדהו מכר בזמן שהמוכר אוכל פירות מותר (תוספתא ב"מ ד ב).  אם אמר מכור לי חלוק שוה שש בחמש יד המוכר על העליונה וכו' וכשם שהמוכר יכול לחזור בו כך הלוקח יכול לחזור בו (שם ג יו).  בשעה שהמוכר מתאונה מתאונה עד חומש בשעה שהלוקח מתאונה מתאונה עד שתות (ירוש' שם ד ט ד).  אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח (בבלי ברכ' ה.).  מוכר שאמר ללוקח חפץ זה שאני מוכר לך במאתים יודע אני בו שאינו שוה אלא מנה וכו' וכן לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך במנה יודע אני בו ששוה מאתים (ב"מ נא:).  ר"ע סבר מוכר בעין יפה מוכר (וחכמים סוברים) מוכר בעין רעה מוכר (ב"ב סד:), ומצוי בסהמ"א: —  °מוֹכֵר ספרים:  ובשובי מנוה גרותי, אל ארץ מולדתי, הייתי בנוה מוכרי הספרים, אשר שם יאספו חרשי השיר והמסגרים (ר"י חריזי, איתיאל ב).  תואיל ושאלת מאת מוכרי הספרים אשר בריגא רשימה מכל כתבי העתים היוצאים עתה לאור הנוגעים ליהודים (אגר' יל"ג א ב).