*, ש"ז, מ"ר מוֹלָדִים1, מוֹלָדוֹת, — א) עצם שה"פ מן יָלַד: וכיון שמתעברות באות לבתיהן וכיון שהגיע זמן מולדיהם הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח (מד"ר שמות א).  והשתמשו בו בסהמ"א במשמ' זו: ויאמר בן המלך איך יתכן להיות שתהיה בן שתים עשרה ואני רואה בך אותות השיבה והזקנה אמר הנזיר אולם מן המולד דע כי עברו כמה שנים אך אתה שאלתני על החיים וכו' (בן המלך והנזיר כ).  אמרו חכמים הראשונים שלא נוצר האדם בעת הולדו בטבעו בעל מעשים טובים וישרים או בעל מעשים רעים ועקשים וכו' אבל אפשר שיהיה טבע מולדו מוכן לעשות מעשה יושר יותר ממעשה הרע או ההפך (ספ' מוסר לר"י עקנין ב טז).  הזמן השמיני מולד אותו האיש ויוחנן המטבל שנת ה' אלף וקצ"ט (ספ' יוחסין, מאמ' ו). — ב) *בפרט בחכמת התכונה, רגע התחדשות הירח בכל ראשית החדש, Neu-Mond; nuvelle-lune; new-moon: שנה שיצאו ישראל ממצרים היתה התקופה בליל ה' בתחלת הלילה ומולד הלבנה היה ביום ד' בחצות היום (פסיק' רבתי יה).  רבן יוחנן בן זכאי ור' גמליאל וכו' ור"ע  היו יושבים ודורשים על מולד הלבנה ואמרו דבר אחד וכו' כל הימים משרתים לראש מולד הלבנה (פדר"א ז).  מדור הלבנה בין ענן לערפל עשויין כמין שתי קערות כפויות זו על גב זו והיא יוצאת בין שניהם וכשהוא מולד לבנה אלו שני עננים הופכין את פניהם ברוח מערבית והוא יוצא מבין שניהם כמין שופר (שם).  וראוי הוא להקרא חדוש הלבנה מולד מפני שבו הלבנה מתחלת להתילד ולקנות אור וכו' וגדר המולד לדברי רבותינו ז"ל הוא הרגע אשר הלבנה והחמה נדבקין בו יחד בחלק אחד מחלקי הרקיע על מהלכן השוה (ר"א בר"ח הנשיא, העבור ב א).  מדת חדשי הלבנה אשר אנו מונין לה הוא כ"ט יום י"ב שעות תשצ"ג חלקים ואם אתה משליך הימים האלה שבעה שבעה כמספר ימי השבוע ישאר בידך המדה אשר בין מולד חדש זה ומולד חדש הבא אחריו (שם ו).  כי לא ישלם בירור הליכת הירח והתחלפות הליכתו לברר עת התחברו עם השמש והוא המולד ועת הסתרו קודם המולד ואחריו אלא ברוב חכמת התכונה (כוזרי ד כט).  ותחלת אותו החשבון (של זמן קבוץ הירח עם החמה) הוא החשבון שמחשבין אותו בקירוב ויודעין שעת קיבוצן בלא דקדוק אלא במהלכם האמצעי הוא הנקרא מולד (רמב"ם, קדוה"ח ו א).  משיתקבץ הירח והחמה לפי חשבון זה עד שיתקבצו פעם שנייה במהלכם האמצעי תשעה ועשרים יום ושתים עשרה שעות וכו' וזה הוא הזמן שבין כל מולד ומולד וזה הוא חדשה של לבנה (שם ג).  וזה הסדר לפי מולד לבנה הוא שבין מולד למולד עשרים ותשעה יום ומחצה לשני מולדות חמשים ותשעה (רש"י סוכ' נד:).  והנה אמרו כל חכמי המזלות שתחלת החדש מרגע התחברות הלבנה עם החמה בחלק אחד וזהו שקראוהו קדמונינו המולד (ראב"ע, אגר' השבת ב).   רגע מולד החדש האמצעי שבעלי מלאכת העיבור יקראו אותו רגע מולד הלבנה (יסו"ע לר"י ישראלי ב יא).  ואין נקרא מולד אלא רגע שנולד האור בלבנה החדשה (תשב"ץ קג). — ואמר המשורר: תעדה עדי זהב ומיני בדלחים ובכל יקר אבן ספיר מעולפה, כסהר במולדו כתרה עלי ראשה שהיא משוהמת כלה מיושפה (רשב"ג, מי זאת). — °מוֹלָד זָקֵן: השער השביעי בתקון ראש החדש והמולד הזקן איזה הוא וכו' ואם יהיה המולד משש שעות ולמטה היו מונים ראש החדש ואם אינו ראוי דוחים השני וקובעים ביום השלישי וקראו המדברים בעבור את המולד אשר הוא מי"ח שעות ולהלן מולד זקן מפני שאין כח באור הלבנה להראות בו ביום במקום בעולם והוא כזקן אשר כהו עיניו מראות ועוד מפני שהיום  נוטה לערוב הוא חשוב כאדם זקן אשר הוא נוטה לצאת מן העולם הזה (ר"א בר"ח הנשיא, העבור ב ז).  אבל אין המנהג כן (שאין אנו פוסלים) מולד זקן אלא כשנולד אחר שמונה עשר (תוספ' ר"ה כ:). — וזקנת המוֹלָד, והמולד יזקן: כל מולד תשרי שהוא נופל מי"ח שעות ולמעלה וכו' יהיה ראש השנה ביום ה' מפני שאין אתה יכול לקבעו בתחלת השער ביום ג' מפני זקנות המולד וכו' ובסוף השער יבוא המולד לידי זקנותו ולא תוכל לקבעו ביום זה וכו' מפני שהשנה הבאה אחריה יזקן מולדה וידחה אל יום ז' (ר"א בר"ח הנשיא, העבור ב ט). — °מולד החמה: היום הזה וכו' היה יום קלון לאומות הקדמונים עובדי האלילים והיו קדמוני כשדים קוראין לו מולד השנה ואחרים היו קוראין להם מולד החמה מפני שהחמה באה בימים האלה אל ראש מזל גדי ביום הזה (שם ג י). — ג) °בחכמת הכוכבים, שעת הולדו של אדם ביחס למעמד הכוכבים ופעולתם על גורל הנולד: ואמרו (הפלסופים) שזה שיארע לכל בני אדם מן המאורעות הוא קרי ואין לו לא עילה מלמעלה ולא יועיל בו מולד ולא טבע (אגר' הרמב"ם לחכמי מרשליה).  וימהר המלך לקרוא לחוזים ויודעי עתים ורמזים ויאמר מהרו לידע צורת המולד ויורינו מה נעשה לנער היולד (משל הקדמוני ה).  ואשר יחייב עליו מולדו הכל יגיע אל המועד אשר יעידו (שם). — °חכמי המולדות, הבקיאים בפעולת הכוכבים על הנולד: והנה המעמד הקצוב הם רנ"ט ימים ושליש יום והאמצעי רע"ג והגדול שהוא הארוך רפ"ז וחכמי המולדות יודו כן (ראב"ע שמות ב ב).