מוֹלֶדֶת

ש"נ, בכנ' מוֹלַדְתִּי, מוֹלַדְתְּךָ, מוֹלַדְתֶּךָ, מוֹלַדְתּוֹ, מוֹלַדְתָּהּ, מוֹלַדְתֵּנוּ, מוֹלַדְתָּם, מ"ר מוֹלְדוֹת, מוֹלְדוֹתַיִךְ, —  א) מי שנולד:  אחותך בת אביך או בת אמך מוֹלֶדֶת בית או מוֹלֶדֶת חוץ (ויקר' יח ט).  בת אשת אביך מוֹלֶדֶת אביך (שם יא). —  ומ"ר מוֹלְדוֹת, במשמ' עניני הלֵדָה:  וּמוֹלְדוֹתַיִךְ ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי (יחזק' יו ד). —  ובסהמ"א במשמ' זו:  כי הוא הילד אשר בלע הכוכב הגדול ארבעה כוכבים במולדתו (ספ' הישר, נח). —  ב) קבוץ כל הילדים יחד:  וּמוֹלַדְתְּךָ אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם (בראש' מח ו). —  ג) כלל כל אנשי המשפחה:  שאול שאל האיש לנו וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח (בראש מג ז).  לך לך מארצך וּמִמּוֹלַדְתְּךָ ומבית אביך (שם יב א).  כי אל ארצי ואל מוֹלַדְתִּי תלך ולקחת אשה לבני (שם כד ד).  שוב אל ארץ אבותיך וּלְמוֹלַדְתֶּךָ (שם לא ג).  שוב לארצך וּלְמוֹלַדְתְּךָ ואיטיבה עמך שם לב י.  אל ארצי ואל מוֹלַדְתִּי אלך (במד' י ל).  לא הגידה אסתר את עמה ואת מוֹלַדְתָּהּ (אסת' ב י).  כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מוֹלַדְתִּי (שם ח ו).  מכרתיך וּמֹלְדֹתַיִךְ מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית (יחזק' יו ג). —  ארץ מוֹלַדְתּוֹ של אדם, ששם בני משפחתו:  יי' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מוֹלַדְתִּי (בראש' כד ז).  קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מוֹלַדְתֶּךָ (שם לא יג).  וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מוֹלַדְתּוֹ באור כשדים (שם יא כח).  ותעזבי אביך ואמך וארץ מוֹלַדְתֵּךְ ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשם (רות ב יא).  בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מוֹלַדְתּוֹ (ירמ' כב י).  קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מוֹלַדְתֵּנוּ (שם מו יו).  דמות בני בבל כשדים ארץ מוֹלַדְתָּם (יחזק' כג יה). —  ובסהמ"א השתמשו בהדבור ארץ מוֹלֶדֶת במשמ' הארץ שנולד בה האדם, Vaterland; patrie:  ולמקצת ימים שבו ואמרו לכו ונשובה לארצות מולדתנו כי היא אמנו והמלך מלך טוב וישר ומה שיצא מפיו יקיים (שבט יהודה כד).  לכך אין מנהג בארץ מולדתי בפרובנצ' במקומות שאין מקדשין אלא ביום החופה וכו' (המנהיג אבן ירחי, הלכ' אירוס' קז). —  וגם בהשם מוֹלֶדֶת לבד במשמ' זו:  והיו להם חוקים ודתות בימי שלום ומלחמה שכל אדם נולד לתועלת עמו ומולדתו ולא לתועלת עצמו (יוסף הכהן, מציב גבולות ג ג, כ"י בריט"מ). —  ומצוי במשמ' זו בספרות זמן החדש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים