ש"ז, מ"ר מוֹרָשִׁים, מוֹרָשֵׁי, — א) כמו ירושה, ובהשאלה במליצה: ושמתיה (את הארץ) לְמוֹרַשׁ קפד ואגמי מים (ישע' יד כג). — ב) כמו יורש, מי שלוקח דבר בירושה: ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מוׂרָשֵׁיהֶם1 וכו' וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים (עובד' א יז-יט).— ג) בהשאלה, מוֹרָשֵׁי הַלֵּב, המחשבות, הרגשות: ימי עברו זמתי נתקו מוֹרָשֵׁי2 לבבי לילה ליום ישימו אוֹר קרוב מפני חשך (איוב יז יא-יב). — והשתמשו במשמ' זו בסהמ"א, ואמר המשורר: עלי מה אקרעה מלבוש ומדים ולבתי כבגד עש ועדים, ולמה תעלו חמר עלי סות ומורשי כמו בארות כשדים (ר"ש הנגיד, עלי מה). לבבי יהמה להוד יהוסף ומורשיו באש אהב שרופים (רמב"ע, גדודי ליל, כ"י בודל'). ובמורשי הלב דרשהו (הוא, תוכח', אברך את ה'). ובלבבי ומורשיו שמתי מחשבות גאונו (הוא, נורא מכל). להשביח שאון מורשי לבבי אשר כהמות ימים תודות לך יהמיון (הקד' שבי"ע ג). יש עתים שונות בטפחות חיי כל גבר, גם הגיוני כל נפש מה עצמו מה רבו, ובחפצו לפעול פעל תעל רוחו אבר, ומורשיו ירחשו לו עתידות וידובבו (יל"ג, מלחמ' דוד בפלשתים).
1 פרשו הקדמונ' גם מורש זה במשמ' ירושה, אך זה דחוק כאן ולפי הענין נראה כי הכונה אחרי התשועה יירש ישראל את מי שירשו אותם קודם, את אדום והפלשתים שלקחו להם חלק מארץ ישראל, וכמו המליצה: וירש ישראל את ירשיו (ירמ' מט ב).
2 במשמ' זו פרשו ותרגמו הקדמונ' והאחרונים, אך המליצה ירושת הלב במשמ' מחשבה או רגש קשה מאד, ובכלל כבר נתלבטו הקדמונ' והאחרונים בכתוב זה, ופקפקו במשמ' המלה מורשי לבבי וקצתם פקפקו בעצם הנוסחה, אך כבר השתמשו גדולי הלשון במלה זו במשמ' מחשבה ורגש.