, ש"ז, מ"ר מוֹרִים, בכנ' מוֹרֶיךָ, מוֹרָי, — א) מי שמוֹרֶה חֵץ: ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו הַמּוֹרִים אנשים בקשת ויחל מאד מֵהַמּוֹרִים (ש"א לא ג).  וירו הַמּוֹרִים1 אל עבדיך מעל החומה וימותו (ש"ב יא כד). — °רב מוֹרֶה, הגדול במורי החץ: אחר דבריך ואז תישיר את כל אמריך ולא תחטא, כי כן יאחר בן קשתות רב מורה ולא יחטיא אלי חטה (ר"ש הנגיד, בן משלי כ). — ב) מי שמוֹרֶה ומלמד דבר: זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מוֹרֶה שקר הוא הזנב (ישע' ט יד).  ולא יכנף עוד מוֹרֶיךָ והיו עיניך ראות את מוֹרֶיךָ (שם ל כ).  מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה וּמוֹרֶה שקר (חבק' ב יח).  ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי ולא שמעתי בקול מוֹרָי ולמלמדי לא הטיתי אזני (משלי ה יב-יג). — ומצוי בסהמ"א: ויש במורים מי שהיו מחמירין (תשו' הגא', הרכבי קעט).  הורו מקצת המורים  שאם קנה לעצמו במעות חבירו אחרי שזקפן עליו מלוה הרי קנה לעצמו (רמב"ם, מכיר' ז יב). — ובתו"מ, בפרט מוֹרֶה הוֹרָאָה, מי שמורה הוראות באסור והתר בעניני הדת: אמר שמואל מורה הוראה אני אם יבא שטר מברחת לידי אקרענו (כתוב' עט.). — ומצוי בסהמ"א בפרט במשמ' מי שאומנותו להורות חכמה ומדע בבית ספר וכדומה. — ג) °בחכמת החשבון, בשברים, המספר שמורה לכמה חלקים נחלק האחד השלם, Nenner; dénominateur; denominator : וחכמי החשבון יקחו כל שבריהם מחשבון גדול שיהיו שבריו אחדים שלמים על כן יוציאו החצי משנים והשליש משלשה וככה עד סוף המערכת הראשונה בחשבון והדמיון שיקחו ממנו יקראוהו המורה כי על מרובעו יחלקו העולה בחשבון וכו' ויש פעמים שיהיה המורה חשבון שאין לו חלקים שיוכל האדם לבטא בהם כי הוא חשבון ראשון אינו מורכב ( ראב"ע, ספ' המספר ה).  דמיון רצינו לכפול ג' רביעיות על ג' רביעיות והנה המורה ד' (שם).  וכאשר יצטרכו לשנים שברים שאינם ממין אחד שלם שלא ידמה לזה יבקשו כל אחד מהשברים מאיזה חשבון יצא כל אחד מהם ויכפלו חשבון האחד על האחר והעולה בחבור הוא המורה וכו' וככה יעשה אם היו ד' מינים או יותר כי יבקשו מורה אחד לכלם ונקרא בשם הזה בעבור כי הוא יורה הדרך הישר (שם). — ד) °בחכמת הככבים: איך ננהיג המורה כשהוא בעגול חצי היום או באופק ממש וכו' המורה יקראו חכמי התולדות מקום באפודה שהוא הראשון או הקודם בסדר המזלות ומורה על איזה דבר כגון על החיים או העושר ( אילם, חקות שמים נא). — ה) °מוֹרֶה שָׁעוֹת, כלי המראה השעות, שָׁעוֹן: שמצאתי כתוב שזה כמו ש' שנה קרוב שבעים לאלף הששי נמצא הלוחות מורה השעות (נחמ' ונעים פז).  אשר על חשבון זה האשכנזים יסדו להם מורה השעות המכה בפטיש הפעמונים ( שם ק).  ועל זה היסוד תקנו האשכנזים מורה שעות שלהם ( שם רסד).  להוראת הכלים מורי השעות ע"י צללי העמודים צריך חבור בפני עצמו (אלים, חקות שמים מ).  אין תועלת במורה השעות השמשי לחשבון החדש (מעש' טוביה, עולם הגלגלים ו).  עתות היום יתוו לפי מצב השמש כי ממורי השעות לא ידעו (שבילי עולם ב).  להורות ע"י אומני אירופה טוב התכת קני השריפה ושאר כלי מלחמה גם עשיית מורי השעות ושאר כלי המדידה (שם ג, חינא). — ואמר המשורר: מורה שעות זהב יום זה בימי חלדך יך שנה שנה בן כמה שנים אז אתה ( אדם, שש"ק א תר"ב, שיר יום הולדת).  וכמו נשמעות במורה שעות מספר קול המצלה, כן בו נמנים מספר שנים עברנו פה במסלה (שם ב תר"ד).  כי יש בחכמת החשבון והשעורים, צרך אחר מצעצועי בעל הטורים, ומורה שעות טוב מן האומר ברקאי ( יל"ג, שני יוסף בן שמעון).