מוֹתְרִי

°, ת"ז, לנק' מוֹתְרִית, מ"ר מוֹתְרִיּיִם, מוֹתְרִיּוֹת, — של מותרות, מטבע המותרות: אבל חטא דור הפלגה שהיה בבחירת המלאכות המותריות ובישיבת העיר נמשך בכל הדורות (ר"י אברבנאל, נח). וכמו הדם הזה מן הליחות היא השחורה המותריית ונקראת מרה שחורה (קאנון א א, במזג הלחה). ופעמים יתילד מליחה מותרית מקצרת הגיד (מ' אלדבי, ש"א ד). וכן האידים העבים והלחיות המותריות הם מונעים אותנו מרוב ההשגות השכליות (אמונה רמה ב ג). אם היה אפשר שיתהוה אדם מלא אדם וכו' לא היו נמצאים חומרים ולא צורות מיוחדות והיה מתהוה כל דבר מכל דבר והיו החומרים המיוחדים דבר בטל ומותרי (ספורנו, אור עמים, תנוע' ההויה).

חיפוש במילון: