1, ש"ז, מ"ר מַזְלֵגִים, מִזְלָגוֹת2, מִזְלְגֹתָיו, —  א) כלי כעין כף עשויה שלש או ארבע שִׁנַּים בראשה לתחב בבשר וכדו' ולהוציא מהסיר, Gabel; fourchett; forc:  כל איש זבח זבח ובא הנער הכהן כבשל הבשר וְהַמַּזְלֵג שלש השנים בידו והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה הַמַּזְלֵג יקח הכהן (ש"א ב יג=יד).  ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את הַמִּזְלָגֹת ואת המחתת (שמות לח ג).  ויעיו ומזרקתיו וּמִזְלְגֹתָיו ומחתתיו (שם כז ג).  ובמשנה:  ואת המזלג לתת עליו לקטן (שבת יז ב).  זומא לסטרא שניטלה כפה טמאה מפני המזלג ניטל המזלג טמאה מפני כפה (כלים יג ב). —  ב) °כלי מלאכה של הרופאים להוציא הילד מהרחם:  ותמשח היד השמאלית בשמן ותקבץ האצבעות יחד ותכניסם בפי הרחם וכו' ותחפש אנה ראוי שתנעץ המזלגים אשר ימשכו בהם העובר (קאנון ג כא ב יג)