ג. מָזַר

*, פ"י, — כמו שזר, מָזְרָה האשה החוטים: עד שישאו ויתנו בה מוזרות1 בלבנה (סוט' ו א).


1 כבר העידו בגמ' ירושלמי (סוט' ו כ ד) ואמרו: אנן תנינן מוצרות אית תניי תני מוזרות מאן דמר מוצרות מצרן עמר ומאן דמר מוזרות שזרן כיתן.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים