ד. מָזַר

*, —  קל לא נמצא.

—  פִע', *מִזֵּר1, מְמַזֵּר, – מִזֵּר את הפֵּרוֹת, עשה אותם מלאים, חזקים, גמולים: מזל הוא שהוא ממזר את הפירות (מד"ר בראש' י).



1 בערב' מזר אלת'מר אשתחכמ, ובעבר': מזר הפרי נהיה חזק ובָשֵׁל.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים