1, ש"נ, —  כלי מכלי הבשול לטגן בה דבר בשמן, Pfanne; pan; poêle:  ואם מנחה על הַמַּחֲבַת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה (ויקר' ב ה).  על מַחֲבַת בשמן תעשה (המנחה) מרבכת תביאנה (שם ו יד).  וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מַחֲבַת לכהן המקריב אתה לו תהיה (שם ז ט).  ואתה קח לך מַחֲבַת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר (יחזק' ד ג).  ולסלת למנחה ולרקיקי המצות וְלַמַּחֲבַת ולמרבכת (דהי"א כג כט). —  ובמשנה:  האומר הרי עלי במחבת2 לא יביא במרחשת במרחשת לא יביא במחבת (מנח' ה ח). —  ומצוי בסהמ"א גם לבשול:  מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדרה של בשר (טור יו"ד צב, בשם הרא"ש).  מחבת של בשר בת יומה שנתבשל בה חלב או להפך (שו"ת רמ"ע מפאנו צו). —  ומ"ר °מחבתוֹת:  מחבתות של עיירות ועירוניות (פי' המשנ' לרמב"ם, עדי' ב ה).