ש"נ, בכנ' מַחְבַּרְתּוֹ, מ"ר מַחְבָּרוֹת1, — כמו חֹבֶרֶת, א) מקום ששני דברים מתחברים יחד: חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וכו' ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה בַּמַּחְבֶּרֶת השנית (שמות כו ג-ד).  ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מַחְבַּרְתּוֹ ממעל לחשב האפוד (שם כח כז). — ב) °דבר מחֻבר יחד, בפרט דברי חכמה ומחקר וכדומ': הלא הנה ספר מחברתו ביד כל חכמי ספרד (תשו' תלמידי דונש).  וכבר בארנו זה בתחלת ספר הרקמה מן המחברת הזאת (ר"י א"ת, שרשי ריב"ג, יהד).  הנה השלמתי העתקת הספר הזה הנקרא ספר השרשים שהוא החלק השני ממחברת הדקדוק על הדרך אשר העתקתי החלק הראשון שהוא ספר הרקמה (שם, חתימ' א"ת).   ואברהם זקן כעוף נודד מקן יסוד דקדוק תקן ובאר על לוחות ומחברתו תנעם לכל משכילי עם (עמנ' הקדמהראב"ע, שיר בראש ספר צחות).  וקרובו רבי שלמה בן צקבל, גם הוא למד מלאכת השיר וקבל, והוא עשה המחברת החמודה, אשר תחלתה נאם אשר בן יהודה (ר"י חריזי, תחכמ' ג).  ועתה קום לשון הזהב והאדרת, ועשה לך שם תפארת, ואסוף מחנה שיריך אל מחברת, למען יהיה הגונב מהם כגנב נמצא במחתרת (עמנ', הקדמ').  וכאשר התפשט (ספר גן נעול) בין חכמי הדור ראוהו שרים ויאשרוהו חכמי לב ויהללוהו כמו שיעידו הסכמותיהם ששלחו לי לפאר בם את דלתי בית מחברתי (הקד' רנה"ו ליין לבנון על אבות). — ובמשמ' חבור קטן: קול יאזין לשום בפי עבדו אמת כי אפתחה פי לעשות מחברת, אולם אבאר סוד בטרם אחקרה מלין בעז ימין מאד נאדרת (רשב"ג, שיר הענק).  ידעתני במחברת פנינים אשר מאגרות חכמה אגורות (ר"י הלוי, התמיר בזקונים).  חברתי הספר הזה במליצות חדשות, מלשון הקדש קדושות, וכו' וחלקתים לחמשים מחברות, כל אחת מהם כאבקת רוכל מקוטרת, ובלשון נבואות מדברת (ר"י חריזי, הקדמ' תחכמ').  וחבר מחברות  מוסר חמשים בכל ענין מחובר או מפורד ואסף כל פזורי המליצות (הוא, שם פתיח').  נפלה ספרתנו ותרד פלאים, בידי כותבי פלסתר ומשוררי פגעים, כי רבו בנו כחנמל, סופרי שקר ומכתבי עמל, כל תלמיד שלא שמש כל צרכו, יתהלך במקומו לרחבו ולארכו, ובבתים יעלו כלסטים מזוינים, ומחברות דקות כחרבות בידם, ומלומדי קרב המה כגבורים מצוינים, לעופף חרבם-ספרם על פני אדם (יל"ג, רפסודות). — ובזמן החדש השתמשו בשם זה לדפים חלקים מחֻברים יחד לכתב בהם. — ג) °בחכמת המזלות, חבור המזלות יחד: וחכמי המזלות אמרו כי המחברת הגדולה לשני העליונים היתה במזל שור (ראב"ע, שמות לב א).  וראשית תקון מהלך השמש ממקום הגבהות וראשית תקון המשרתים מרגע מחברתו עם השמש (הוא, אגר' השבת א).  והמחברות הם ק"כ משעה שיתחברו שבעה המשרתים במעלה אחת מן הגלגל עד שישובו להתחבר יחד במעלה אחת יש להם ק"ט מיני מחברות (הוא, ספר העולם והמחבר', כ"י פריז).  והמחברת הגדולה צדק עם שבתי בתחלת מזל טלה וכו' ובעבור כי מזל טלה תחלת המזלות על כן תקרא זאת מחברת גדולה (שם).  שער המחברות מחברת הלבנה עם השמש סימן רע מאד (להחולי) וכו' ואם היתה המחברת במזל טלה או אריה יחסר מעט מהרע (הוא, ספר המאורות).  נסתכל אם היה מולד בין זמן מחברת המאורות ובין זמן נכחם (הוא, ספר המולדות).  אבל יסבלו העבדות עד שתכלה סבוב המחברת ויגיעו ימי האחרית אז יביא הבורא להם רוח והצלה וכו' כי העולם הזה סבוב ממשלות זה על זה וזה על זה כרצון השם וידיעתו העליונה רק נתן למחברות כל עוד לא ישנם משפטי הדבוקים וסבובי הכוכבים בכל אלף שנה פעם (ר' קלוני', אגר' בע"ח ב ב).  ואמרו (חכמי המזלות) כי האדם בשעת התולדה נגזר עליו מה יהיה על פי מחברת הכוכבים עם המזלות (ר' יצחק עקריש, הקד' קובץ ויכוחים).  יום שהיה זה הדבוק וזאת המחברת במערכת הכוכבים (אוהב משפט, באור' לאיוב א ו). —  ד) °בחכמת החשבון, כל אחת ממדרגות המספרים, אחדים, עשרות, מאות, אלפים: ודע כי האחד איננו בחשבון וכן העשיריי כי הוא כנגד האחד כי הוא ראש למחברת השנית וסוף למחברת הראשונה (ראב"ע דבר' יד כב).  והזכיר עשר בעבור היותו סך חשבון כי הוא סוף האחדים וראש העשרות שהם במחברת השנית (הוא, במד' יד כב). — ה) °מַחְבֶּרֶת הַנֵּזֶר, חבור עצם המצח לעצם הקדקד,  2Sutura Coronalis: למעלה ממקום תפילין שמתחיל להנזר מול עורף והוא חבור עצמות הגלגלת הנודע לחכמי הנתוח בשם מחברת הנזר (אמר' טהור' לרמ"ע מפאנו, אם כל חי ל).