מַחְבָּר

°, ש"ז, — חבורת אנשים ישבים יחד: בבוא על איש שוד מות, ואיש חיל יתעות, אין חשך וצלמות, להסתר שם, ויובילוהו רגליו, למקום נגזר עליו, והחץ פונה אליו, ויכהו שם, ויטש אחוה ומחבר, ויסע לארץ מדבר, אשר איש בה לא עבר, ולא ישב אדם שם (ר"י הלוי, שכבים בטח). ושם (בבתי מוכרי הספרים) מעמד התגרים והגרים, ומחבר היושבים והתושבים, ומעבר העוברים והשבים (ר"י חריזי, איתיאל ב). ודרכתי הרים ובקעתי נהרים ובאתי ממעוני אריות מהררי נמרים וגדולות ונוראות חזיתי אך לא ראתה עיני מחבר נבר ומעמד נכבד ועדת חסידית יקרים ונכבדים וחבר כהנים אמונים בחיק האמונים כמו חכמי לוני"ל (הוא, פתיח' מוסרי הפלסופ'). ואין עושר כחכמת הנפשות ולא מלכות כמחבר הטהורים (בתי הנפש והלחשים).

חיפוש במילון: