מַחְגֵּר
*, ש"ז, מ"ר מַחְגֵּרִים, — יתד בקצה העֹל: העול של מתכת והקטרב והכנפים המקבלות את הרצועות והברזל שתחת צוארי בהמה הסומך והמחגר1 והתמחויות והענבל וכו' (כלים יד ד). — ועי' עֹל.
1 פרש רה"ג: אלבינאק (צ"ל זונאק زوناق) בטיית והוא החבל שקושרין תחת צואר השור. ע"כ. אך כל מה שנזכר קודם ואח"כ הם חלקי העֹל ולכן נראה יותר דעת הרמב"ם שפרש וז"ל: והמחגר הוא ג"כ יתד מברזל יהיה בקצה העול מפני שלא תתעוות העגלה מפני אורך העול.