ב. מָחַט
*1, פ"י, — מָחֲטָה הפרה וכדומ', הפילה ולדה, abortieren; avorter; miscarry: שוורות ופרות מתעברות ויולדות בלא צער ולא היתה אחת מהן מוחטת (ילמדנו, הובא בהערוך).
1 בסור' יחט, והשם יחטא, נֶפֶל. ואמרו קצת חל"ס כי נגזר מן חטא, במשמ' נפילה. ובערב' במשמ' זו טרח طرح, ר במקום מ.