ב. מָחַט

*1, פ"י, —  מָחֲטָה הפרה וכדומ', הפילה ולדה, abortieren; avorter; miscarry:  שוורות ופרות מתעברות ויולדות בלא צער ולא היתה אחת מהן מוחטת (ילמדנו, הובא בהערוך).



1 בסור' יחט, והשם יחטא, נֶפֶל.  ואמרו קצת חל"ס כי נגזר מן חטא, במשמ' נפילה.  ובערב' במשמ' זו טרח  طرحר במקום  מ.

חיפוש במילון: