מַחֲטָב – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

מַחֲטָב

°, ש"ז, — מה שחטבים מהעצים: ויצו אלכסנדר לכרות עצי המחטב מן היער (תולד' אלכסנדר, 31).