מְחִי

1, ש"ז, — כלי מכלי המלחמה שמנגחים בו החומה, Mauerbrecher; belier; battering-ram: ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה וּמְחִי2 קבלו יתן בחמתיך ומגדלתיך יתץ (יחזק' כו ח-ט). — ואמר הפיטן: ידי יוסרי שתו בי מחי, וקשבתי מפי צר שחי, יתן למכהו לחי (ר"א קליר, קינ', איכה אשפתו).



1 לפי דעת הקדמונ' מן ב. מחה, במשמ' הכה. ועי' הערה לקמן.

2 מעצם הכתוב מהאמור קודם מחי ואחר כך אנו למדים משמ' של מלה זו שהיא כלי מלחמה לנגח החומה. וכבר הזכירו קצת החדשים כי גם באשור' באה מלה מחו וכמו"כ המלה קבל בעניני המלחמה. ועי' ערך קֹבל.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים