מֶחְפָּצָה
*1, ש"נ, — תבה קטנה ישמרו בה חפצים יקרים: ויהודי אחד הביא בידו מחפצה אחת מבית מוסי בן יקשאן והיו בה תכשיטין של כסף ממלאכת הצורפים ודברים אחרים בין הכל שוה כששה דינרי זהב והיתה המחפצה קשורה קשר של קיימ' וכו' ועוד כי מוסי בן יקשאן הנזכר בעת שתפשוהו צוני והרשני לקחת המחפצה ההיא ולהפקידה אצלך וכבא מוסי בן יקשאן חקרתם אותו אם צוה לאיש ההוא לקחת המחפצה ההיא מביתו (שו"ת ריב"ש קעו).
1 יש לחשב כי היא המלה הערב' מחפט'ה محفظه, מן הפעל חפט' במשמ' שמר.