מַחְסוֹם
1, ש"ז, – כעין סל קטן יחסמו בו פי הבהמה בשעת הדישה וכדומ' שלא תאכל מהתבואה, Maulkorb; muselière; muzzle, ובמליצה, שמר מַחְסוֹם לפיו, לא דִבֵּר דבר: אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מַחְסוֹם בעד רשע לנגדי (תהל' לט ב). – ובסהמ"א, במשמ' העקרית: ואלך לראות את חמורי וכו' וכמעט מצאתיו נחנק כי העבד הבליעל חסם את פיו לבלתי יגהק וינאק ואקרב אליו להסיר המחסום ותיכף הסירותי ממנו נשכני (ספ' שעשוע' לר' זבדא 36).
1 מן חסם, עי"ש.