מַחְפֹּרֶת
*, ש"נ, מ"ר מַחְפְּרוֹת,—א) כמו חפירה: מחפרות שניטל מהן אילן הרי זה לא יכסה בעפר אבל מכסה באבנים או בקש (תוספתא שבי' ג יח). — ב) מקום באדמה שחֹפרים ומוציאים משם מיני מחצבים1, Mine: פיר של גפרית מחפורת2 של צריף (כתוב' עט:). כלי מחפורת של צריף (ע"ז לג:).
1 בארמ' מחפורין: ומחפורין דמלח יהון, תרגום למלח נתנו (יחזק' מז יא).
2 הביא ר"נ בהערוך וז"ל: אמר רב שר שלום יש חכמים ששמעו מפי הראשונים יורות של אבנים שנפסלים מן ההר וכו' ויש חכמים ששמנו כלים הבאים מן הזרניך. ע"כ.