* 1, ש"נ, מ"ר מַחְצְלוֹת, מַחְצְלָאוֹת, —  כעין יריעה ארוגה קנים לשטח על האדמה, לשבת עליה, או לכריכה, או למְחִיצָּה וכדומ', Matte; natte; matting:  מחצלת של קנים גדולה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה (סוכ' א יא).  המשרה את אשתו על ידי שליש וכו' נותן לה מטה ומפץ ומחצלת (כתוב' ה ח).  מחצלת הקש ושפופרת הקש (כלים יז יז).  מחצלת של קנים ושל חלף (שם).  מחצלת שעשה לה קנים לארכה (שם כ ז).  וסדין ומפץ ומחצלת שהן עשויין אהלים (אהל' ח א).  מחצלת שעשה לאהלים וחישב עליה לשכיבה (ר"מ, תוספת' כלי' ב"מ יא יא).  בכל עושין סהרים באבנים ובמחצלות ובקשין ובקנים (שם שבי' ב יט).  מחצלות פרוסות שבפתחי חנויות ברשות הרבים (שם ערוב' יא יב).  דלת הגוררת ומחצלת הגוררת (שם יג).  אין מביאין עצים לא בחבל ולא בקופה ולא במחצלת (שם יו"ט ג י).  סתם מחצלות אושא טמאות עד שיעשה אוהלים סתם מחצלות טבריא טהורות עד שיעשם לשכיבה (ר' ליעזר, ירוש' סוכה א נב ג).  פורשין מחצלת על גבי שייפות של לבינים (רב, שם שבת ד ו ד).  מחצלת שהיא קשורה ותלויה בעמוד (שם ה ז:).  עשה לו שתי מחצלות אחת לשכיבה ואחת לאוהלים (שם גיט' ג מד ד).  והלך (החסיד) ולן בבית הקברות ושמע שתי רוחות שמספרות זו לזו אמרה (אחת) לחברתה חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות בא לעולם אמרה לה חברתה איני יכולה שאני קבורה במחצלת של קנים (ברכ' יח:).  שמן של בדדין ומחצלות של בדדין (שבת יט:).  מחצלות הפרוסות לר"ה מערבין ומטלטלין מזו לזו (שם קא:).  מה עשה (החנוני לאותו שאכל ולא רצה לשלם) נטל מחצלת וכרכו בה (ר' תנחום, מד"ר קהל', שמח בחור).  כשהלך ריב"ל לרומא) ראה שם עני א' ומחצלת קנים תחתיו ומחצלת קנים על גביו (שם ויקר' כז).  אמר לו הקב"ה (למשה) וכו' יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות (שם במד' כא). —  ובסהמ"א:  מחצלות גדולות וארוכות שטוענין אותן בספינות ממקום למקום (תשו' הגא', גני', גנז"ב 320).  ומחצלות המוקצות למלאכת בית הבד אסור לישב עליהן וכו' מחצלות סדורות שתים שתים זוגות זוגות (ר"ח שבת יט:).  מחצלאות ששוכבין עליהן עניים (רגמ"ה ב"ב ח:).  יש לספנים לוחות שקושרין אותן בטבעות שבספינה וכופפין אותן ע"ג הספינה ובימות החמה שתקדיר עליהן החמה פורשין ע"ג הלוחות מחצלות ומסככין על עצמן (ערוך, ערך כף).  גמי הצומח במים והם עושין ממנו מחצלאות (שם, ערך כש).  ונוהגין כל ישראל בספרד ובמערב בשנער ובארץ הצבי להדליק עששיות בבתי כנסיות ולהציע בקרקען מחצלאות כדי לישב עליהן (רמב"ם, תפלה יא ה).  ושאר המחצלאות אם עשאן לשכיבה (הוא, כלים כה יג).  הר' אבו חצירה ונקרא כן לפי שבמקום הכובע היה לובש על ראשו מחצלת אחת מאלו המחצלאות הקטנים העשויים כמין כובע שלפעמים מביאים בהם הסוכאר לבן (ליקוטי ר"י סמברי 68).

גמי. —  *דבלול. —  *מָדָן. —  *מעדן. —  *מפץ. —  *קנב. —  *קנה. —  *קרומית. —  *שיפה.