א. מָחַק

פ"י, מָחֲקָה, – כמו שבר ורצץ: ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מָחֲקָה1 ראשו ומחצה וחלפה רקתו (שופט' ס כו).



1 יונתן: תברא.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים