, ש"ז, מ"ר מֶחְקָרִים, סמי' מֶחְקְרֵי, — א) עמק, Tiefe; profondeur; depth: אשר בידו מֶחְקְרֵי ארץ ותועפות הרים לו (תהל' צה ד). — ב) °מה שאדם חֹקֵר בדבר מהדברים, Erforschung; recherche, étude; enquiry, study: ודאי ראוי שלא לעשות כך בלשון אחר לכתחלה שמא לא יוכל לדבר באותו לשון דברים מכוונים על התורפים הללו ושמא אם יפלו לידי מחקר ימצא בם פגם וכו' ואם לא נועד בכך אלא יחיד כותב גט בלשון אחר טעון מחקר ואינו מוחזק בזה ובהחקרו והמצאו מכוון כהוגן כשר הוא (תשו' הגא', הרכבי רנה).  כך ראינו כי יש בדבר הזה לחקור שני מחקרין אשר לא פורשו בשאלה זו תחלה צריכין לראות זה שאמר שמעון וכו' אז צריכין אנו לחקור עוד המחקר השני ולראות אילו כפר ראובן בכל הפרקמטיא ששלחו אליו (שם רלה). — ובפרט °חקירה עיונית בשאלה מהשאלות, בחכמה מהחכמות: הצורה אשר אמרו עליה חכמי המחקר שאינה גוף ולא נדבקת אל הגוף (ר"א בר חייא, הגיון הנפ' א).  וכתב נמי אחד מבעלי המחקר ענין החכמה האלהית אשר קורין לה חכמי הגוים חכמת החכמות (ר"י ברצלוני, פי' יציר' 66).  אבל לא יוכל כל פותר וכל יודע פשר אשר איננו משיג מחקרי הלשון לדעת אם על אדות מפעלו נקרא שפיפון (מנחם, מחבר' שף).  ורוצים עם זה פגיעת תלמידים שיביאו אותם אל המחקר והזכרון (ר"י א"ת, כוזרי ג א).  חשבו כי ההתחלה אמנם היא מהמחקר והחפוש (שם נג).  וזה לא ישלם אלא בכלות הימים במחקר והתמדת המחשבה (שם ד יט).  ויש מהגאונים שחבר ספר וקראו ספר היחוד על דעת אנשי המחקר (ראב"ע, יסוד מורא א).  כי יש בדברי הקדמונים סודות על דרך משלים וחידות שלא יבינום כל השומעים ולבעל המחקר יהיו נודעים (הוא, הקד' ב לפי עה"ת).  היכלכל לב שמים היכיל לב ימים מחקר כללוהו קירות לב (בחינת עולם א).  וראית להקדים לפירושים הקדמה כוללת תקיף בשני מחקרים וכך אומר המחקר הראשוןבחלוקת ספרי הקדש בכלל וכו' המחקר השני הוא בידיעת הרבה סבות הספרים האלה (ר"י אברבנ', הקדמ' נביא' ראשונ').  אמנם התורה להיות ענינה למעלה מהמחקר האנושי הנה לא יצטרך אליה להקדמות עיוניות ומופתיות (מנח' קנא' לר"י מפיסא 74).  שמתוך שרשי המחקר עמדנו תחלה על ההפרש הגדול בין נבואת משה ע"ה אשר היא למעלה מכל היקש ובין נבואת שאר הנביאים (שם 41, בשם ר"י בדרשי).  דברו (הפלוסופים) בדויים וזיופים רבים ולא יכלו להוציא מכח המחקר עניני הנפש ושכרה וענשה (שם 73).  כי הענין סוד מסודות התורה לא יקיף עליו המחקר האנושי ולכן נקצר בו (שם 107). — ואמר המשורר: הוא (האדם) מעמקים ישכון ונפשו במרומים מתהלכת, על סולם המחקר ידלג על המרחק אשר בין האדם ובין האלהים (יל"ג, מזמורי יהודה א יה=יז).  °בְּלִי מֶחְקָר, כמו בְּלִי חֵקֶר: כי הוא אדר היקר, ומהללו בלי מחקר (ר"י חריזי, תחכמ' א).