מַחֲרֶשֶׁת
ש"נ, בכנ' מַחֲרַשְׁתּוֹ, מ"ר מַחְרָשׁוֹת, — ברזל חד העקץ בראש הדרבן לזרז בו את הבהמה להליכה, לעבודה, Stimulus, Ochenstachel;aiguillon ox-goad : וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מַחֲרַשְׁתּוֹ ואת אתו (ש"א יג כ). — ובזמננו ישתמשו במשקל זה במשמ' מַחֲרֵשָׁה.