מַחֲרֶשֶׁת

ש"נ, בכנ' מַחֲרַשְׁתּוֹ, מ"ר מַחְרָשׁוֹת, — ברזל חד העקץ בראש הדרבן לזרז בו את הבהמה להליכה, לעבודה,  Stimulus, Ochenstachel;aiguillon ox-goad : וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מַחֲרַשְׁתּוֹ ואת אתו (ש"א יג כ).  — ובזמננו ישתמשו במשקל זה במשמ'  מַחֲרֵשָׁה. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים