°, ש"ז, עצם כח  החֹשֵׁב:  לפי שהוא ראיה על מה שבמחשב ומה שבמחשב ראיה ומוראה עליו יחדו (ר' נסים, פי' ספ' יצירה).  היצר והרעיון והמחשב1 והזכרון ואחר כן הכח החפצי המשתמש בכל אלה (ר"י א"ת, כוזרי ג ה).  וכן יעשה בצרות הכוללות כשיעבירו בלבולי המחשב על לבו אורך הגלות ופזור האומה (שם יא).  מה שיבקשהו המחשב והדמיון והחוש שם ד ג.  והענין הזה ידוע מן החכמה אצל החכמים בעלי המחשב (ראב"ד, בעל הנפ', שער הקדושה).  והחכם אבן רשד כתב ואמר כי הכח הזה הוא הנקרא כח המחשב ובו מחשב האדם בדברים שאינם ידועים עד אשר ידעם (שער השמים ט). —  וכמו מחשבה:  הוא היודע נסתרי וצפון מחשבי, כי לקרבה אל המלאכה הזאת לא ערב לבבי (הקד' ר' בחיי עה"ת).  ירא אחי והכן לו לבבך, ותמיד יעלה על מחשבך (ר"י זבארה, בתי הנפש). —  ואמר הפיטן:  טובים ישרים דרכיו הכיר אזרח מנעורים, יצורים הורה תהלוכיו פקודי ה' ישרים, ישרים ישב לצלצל ארבע מאות במחשב, יחדך בכור פסל ובמושב לצים לא ישב (ר"י בן אביתור, עבודה).  יען שרירות לבבי, דאגתי במחשבי, כי איך אעלה אל אבי (רשב"ג, שטר עלי, ליל יוה"כ).  ובעת שאהבי יקראוך, לבי וקרבי ימצאוך, אך לא מחשבי ישאוך, וחלומותי ושעיף רעיוני לא דמוך (ר"י הלוי, כל עצמותי).  ומה אומר ומחשבי בידך ומה אוכל עשו עד תעזרני (הוא, ידעתני בטרם).  הרפי מנדודך הרפי פן תהיי טרופה, וביומך היי ובנשפי כשפחה חרופה, ובעין מחשבך צפי אל חליך תרופה (הוא, סליחה, נפשי).  ליל המו קרביו לאל שוכן זבוליו, חתר במחשביו ובתי מהלליו, ושחר את ערביו ובקר את ליליו (הוא, סליחה, אשר הבר).  אשרי איש נחשב לגר תושב, אין בלבו רעיון ולא מחשב, רק לאחרית נפשו ומשכרתו (ראב"ע, בן אדמה).  וגבר מחשבי לארכי ולרחבי ופה לא אפתח פי שדי דעתי  צומקים (הוא, נדוד הסיר).  הה כי חשק אכל כחי וכו' גם כל דמי עד תום מצה, נכחדתי מעיני רואה רק במחשב אותי מצא (רמב"ע, תרשיש ד נ).  אבל אחשוב בעת התהפכו לי (מאוהב לאויב) וצירים וחבלים יאחזוני, ומן המחשב ימס כבדי וסף גופי וכמעט ואינני (טדרוס הלוי, קטע כ"י גני').  ידיד מחשב וכלו מחמדים, ובן רעיון וחכו ממתקים (הוא, שם).