°, ש"ז, מ"ר מְחֻתָּנִים, – אב החתן ואבי הכלה כ"א מהם הוא מחֻתּן לחברו: ורובם נתרפאו במשיחה המעורבת בכסף חי שיש בו סכנת נפח אך מחותני שמואל דוקטר הוא יודע בטיב רפואתה בענין אחר בלתי סכנה (דוד גנז, צמח דוד ו רנד). שאמר עתה האב שהוא נתרצה בקדושי' לעולם אלא שעשה המחאה וההתראה כדי להוציא מעות ממחותנו ולעולם דעתו היה שיהיו הקדושין גמורין (שו"ת בר ששת קצג). ואיך יאמין איש מארץ מרחק לדברים כאלו וכותב אל מחותנו שיבא אל החתונה (מא"ג, דביר ב', מכת' פו).