מַחְתֶּרֶת

1, ש"נ, מ"ר מַחְתָּרוֹת, —  פרצה בתוך קירות הבית או חפירה תחת בית וכדומה, בפרט מה שיחתר הגנב בלילה כדי להכנס אל הבית:  אם בַּמַּחְתֶּרֶת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים (שמות כב א).  גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא בַמַּחְתֶּרֶת מצאתים כי על כל אלה (ירמ' ב לד). —   ובתו"מ:  הבא במחתרת נדון על שם סופו היה בא במחתרת ושבר את החבית אם יש לו דמים חייב (סנה' ח ו).  כגון שהיתה מחתרת חתורה בתוך ביתו ובני אדם שלנו בתוך ביתו יצאו ואנבורקראות של כלים על כתפיהם והכל אומרים נגנבו כליו של פלוני (רב, ב"ק קיד:).  הבא במחתרת ונטל כלים ויצא (הוא, סנה' עב.).  מלמד שעשה הקב"ה (למנשה) כמין  מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה מפני מידת הדין (רשב"י, שם קג.). —  ומשל:  הגנב על פי המחתרת להרחמן קורא2.



1 בארמ' מחתרתא.

2 גוף המשל בארמ':  גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים