1, ש"ז, — שבטים מנצרים וכדומ' אגודים יחד יטאטאו בהם את הקרקע, Besen; balai; broom; ובהשאלה במליצה, מַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד, כִּלָּיוֹן: ושמתיה (את בבל) למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה בְּמַטְאֲטֵא השמד נאם יי' צבאות (ישע' יד כג). °מטאטא הבגדים, מברשה: ישב בהם (בהבגדים) בתוך עפר הארץ ויקום וילך לדרכו כאלו לא עלה עוד על לב בן חלוף להמציא בחכמה רבה את מטאטא הבגדים (אד"ג, ממצרים 120), ועי' *מַכְבֶּדֶת.
1 מן טאטא, עי"ש, ואין בלשונ' האחיות אח לו, רק בארמ' של היהודים בא"י אמרו טאטיתא: שקולי טאטיתא וטאטי ביתא (אמת בית רבי, ר"ה כו:), אך לא ידוע אם אין זו מלה עברית בצורה ארמית. ויש עוד עדות כי גם הצורה מטאטא היתה נהוגה בפי העם, בימי ר' חייא ור' שמעון בר רבי ור"ש בן חלפתא, שהם שמעו אשה אחת שאמרה לחברתה בארמית: שאילי לי מטאטיך (מד"ר בראש' עט). אך עדות זו קצת חשודה יען יש קצת פקפוק בעצם נוסחת הדברים.