*, ש"ז, מ"ר מְטַלְטְלִים, —  דבר שאפשר לטלטלו ממקום למקום, כמו כלי בית וכיוצא בהם, ולא שדות ובתים וכדומ', שהם קבועים ואינם מטלטלים, Mobilien; mobilier; movable goods:  מעשה במרוני אחד שהיה בירושלם והיו לו מטלטלין הרבה ובקש ליתנם במתנה (ר' אליעזר, וי"ג ר' אלעזר, תוספ' ב"ב י יב).  כל המטלטלין מביאין את הטומאה על האדם הנושאן בעובי המרדע (ר"ע, אהל' טז א).  אין עושין כתובת אשה מן המטלטלין מפני תיקון העולם (תוספתא כתוב' יב ב).  גיזבר שנתן מעות הקדש במטלטלין קנה הקדש בכל מקום שהוא (שם קדוש' א ט). מטלטלין נקנין במשיכה ברשות הבעלים (שם ב"ב ה ב). מטלטלין קונים את המטבע והמטבע אינו קונה את המטלטלין זה הכלל כל המטלטלין קונים זה את זה (ב"מ ד א).  המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין (ב"ב ד ד).  אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה (ר' אלעזר, כתוב' צו.).  בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו (ר' יוסי בר' חנינא, ערכ' ל:).  זאת אומרת שאין שמין ערכין מן המטלטלין דבר תורה אלא מדבריהן (שמואל בר אבא, ירוש'  ב"ק ט ו).  שדה במכר ומטלטלין במתנה (קדוש' כז.).  שניהם נטלו את הקרקעות ושניהם נטלו את המטלטלין (ר' לוי, מד"ר בראש' כב). —  °ומספר יחיד:  ואם יש לו מטלטל וקרקע וחפץ המלוה יותר במטלטל מבקרקע צריך ליתן לו מטלטל וכו' ואין המלוה יכול לומר איני רוצה מטלטל זה אלא זה (שו"ע חו"מ, גבי' מלוה קא).  קנה זה חלף קרקע או המטלטל שמכרת או שנתת לי (שם, מקח וממכ' קצה א).  ראובן שהיה חייב לשמעון מנה ואמר שמעון לראובן מטלטל זה אמכור לך במנה (שם רד יא).  רצו כל אנשי הקהל מעתה ומעכשיו שיהיו כל התכשיטין וחפצי הקהל הן קרקע הן מטלטל שיהיה קדש (שו"ת תמת ישרים ריג).