מִטְמוּט

*, ש"ז, —  שה"פ מן *מִטְמֵט:  הא למדת שמלוי ברבית מתמוטטין והולכין מן העולם מטמוט1 זה איני יודע מה הוא (תוספתא ב"מ ו).  המיטמוט הזה (שאמר הכתוב לא ימוט) לא היינו יודעין מהו ובא שלמה ופירש (ר"ש בר אימי, ירוש' שם ה יג)


1 בכ"י א"פ מיטוט, עי"ז.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים