מְיֻדָּע

ת"ז, מ"ר מְיֻדָּעִים, — עי' ערך א. יָדַע, בנין פֻעל, ומצוי גם בתו"מ: בראשונה היו מכריזין עליה (על האבדה) שלשה רגלים וכו' ומן הסכנה ואילך התקינו שיהא מודיע בה לשכיניו ולקרוביו ולמיודעיו ולאנשי עירו ודיו (תוספתא ב"מ ב יז). מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד וקראו רבו אלופו ומיודעו (אבות ו ג). — ואמר המשורר: נראו בני התור בארצנו מראש ענפים זה לזה יקרו, לכן מיֻדעים ברית רעים שמרו והאיצו ואל תמרו (ר"ש הנגיד, הנה ימי הקור). ושלום גם לאלחנן חניכו, ועל יעקב מידעי נסיכו (רשב"ג, שאלתם). הלא תראה מידעי שחקים כערוגת גן, וכוכבים כשושנים והסהר כמו אגן (הוא, הלא תראה). רוצה מידעי לבית ארמון עמי וגם נעל בשרותיו, לשתות בהתערב המון קול מי כיור וקול העוף בשרותיו (רמב"ע, תרשיש ב טו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים