מֵיטָב

סמי' מֵיטַב, — היותר טוב, מיטב השדה, השדה היותר טוב, מיטב הצאן, הצאן היותר טוב: ארץ מצרים לפניך הוא בְּמֵיטַב הארץ הושב את אביך ואת אחיך (בראש' מז ו). כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מֵיטַב שדהו וּמֵיטַב כרמו ישלם (שמות כב ד). ויחמל שאול והעם על אגג ועל מֵיטַב הצאן והבקר (ש"א יה ט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים