1 עי' הערה לקמן.

2   נתחבטו כל המפרשים, הקדמונים והאחרונים, בפרוש מלה זו.  רש"י אמר:  איני יודע לפרשו ואין לו חבר במחברת כול ולפי ענינו פלג מים.  ע"כ.  וכעין זה רד"ק ואחרים.  וכמו"כ רוב החדשים, גזנ' בהאוצר שלו, וכן הבאים אחריו.  אך היותר חדשים הרגישו כלם בקושי פרוש זה, כי מלבד שאין למשמ' זו למיכל שום סעד וסמך בשאר הלשונות האחיות, כי מה שהביא Delitzsch מאשור' מכלתֻ במשמ' נחל קטן מוטל בספק, הנה קשה כי לו שמשה בעבר' הקדומה מלה זו במושג נחל כי אז כמעט היה אי אפשר שלא ישתמשו בה בשאר המקומות שדברו אדות פלגים.  ועוד, שאין ספק בדבר כי הכונה בהמים כאן להירדן, כמו שנראה ברור מפסוק כא-כב, ואי אפשר שקראה את הירדן מיכל, ר"ל פלג קטן.  ולכן אמרו היותר חדשים כי אין למצא פרוש מספיק למלה זו, וקצתם אמרו כי הכתוב משבש והגיהו הגהות מתחלפות: Dr. M. Löhr (1898):  Wenn nicht .überhaupt Verschreibung vorliegt, haben wir hier ein Hapax legomenon, das bisjetzt jeder Erklärung gespottet hat. —  Henry. P. Smith 1899 (Internat. Critic Com).:  מיכל is a word which occurs nowhere else, and even its derivation is uncertain.  The Arabic and Assyrian parallels which are alleged are not convincing.  GB has μιχϱόν; GL σπεύδοντες omitting המים, and L. gustata paululum aqua; festinanter  seems to come from l.  We might conjecture that an original נבהלים or ממהרים has been corrupted into מיכלימים but this is no more than a possibility. —  Nowack (1902):  In v. 20 ist מיכל nicht zu verstehen, auch mit Hilfe der verss.  nicht. Wahrscheinl.  ist es verdorben, aber was heir ursprüngl.  gestanden hat, ist sehr zweifelhaft. —  K. Budde (1902):  מיכל ist unverständlich u. wohl verdorben. Da המים v. 21 für den Jordan weiderkehrt u. dort מהרה davorsteht, so könnte man das auch heir herstellen. —  והנה יונתן תרגם:  כבר עברו ירדנא.  ע"כ.  למדנו מדבריו כי הוא פרש מיכל במשמ' כְּבָר, ובאמת זהו הפרוש היותר נאה לפי הענין, כי כונת האשה היתה להגיד לעבדי אבשלום שאין שום תועלת יותר לבקש ולחפש אחרי יהונתן ואחימעץ כאן מפני שמזמן כבר עברו את הירדן.  ועד כמה פרוש זה נאות לפי הענין נראה מזה שר"י אברבנאל, שפרש עצם המלה מיכל כמו רש"י במשמ' פלג, הרגיש צרך להוסיף גם את המלה כבר וכתב וז"ל:  והאשה אמרה להם כי כבר עברו האנשים את מיכל המים.  ורגלים לדבר, כי לא מסברת נפשו תרגם יונתן כך אלא עפ"י מה שהיה ידוע לו פרוש המלה בקרב היהודים.  ויש גם סמך לפרוש זה באחת הלשונות האחיות, היא הלשון הסורית, שבה משמשת מלה זו, רק בסרוס אותיות, מָכִיל, במשמ' זו. אמר ב"ע:  מכיל, מנ אלאנ, אלאנ.  וכן בר בהלול:  אלאנ, אח'ר מנ אלאנ. ועי' P. Smith,  ערך מַכִיל, הכיל.  והנה לא נתברר מה מקור למלה זו, אך משתי הצורות מכיל והכיל נראה כי המם במכיל היא מ השמוש, והשרש הוא כיל, ובעבר' שמש השרש בצרוף מסֻרס, יכל, ומיכל במשמ' תה"פ הוא כמו מֵסַב במשמ' סבוב מ"א ו כט.  ונראה עוד שפרוש זה להמלה מיכל היה ידוע גם בקרב היהודים באלכסנדריה, והשבעים שתרגמו  μιχϱόν τοΰ ύδατος גם הם כונו למשמ' זו, כמו שהעיר Klostermann (1887):  Jedenfalls von SR. richtig übersetz μιχϱόν τοΰ ύδατος, was nach bekanntem grich.  Sprachgebrauche, wekcher die Zeit nach der Wasseruhr bestimmt,  "vor einer kleinen Weile" u. nichts anderes bedeutet.