מְיַלֶּדֶת

ש"נ, מ"ר מְיַלְּדוֹת, — אִשָׁה שאומנותה ליַלֵּד נשים, Hebamme; sage-femme, accoucheuse; midwife: ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה הַמְיַלֶּדֶת אל תיראי כי גם זה לך בן (בראש' לה יז). ויהי בלדתה ויתן יד ותקח הַמְיַלֶּדֶת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשונה (שם לח כח). ויאמר מלך מצרים לַמְיַלְּדֹת העברית וכו' בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים (שמות א יה-יו). ויקרא מלך מצרים לַמְיַלְּדֹת וכו' ותאמרן הַמְיַלְּדֹת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן הַמְיַלֶּדֶת וילדו (שם יח-יט). ועי' יֶלֶד, יָלַד. — ובסה"ת: אם תאמר (שהנשים העבריות) מילדות הנה וכי מילדת אינה צריכה מילדת אחרת לסייעה (מד"ר שמות א). אומה זו כחיות השדה נמשלות שאינן צריכות מילדת (שם). מי היו המילדות רב אמה כלה וחמותה יוכבד ואלישבע בת עמינדב (שם). — ובסהמ"א: שרות היו (שפרה ופועה) על כל המילדות כי אין ספק כי יותר מחמש מאות מילדות היו אלא אלו שתיהן שרות היו עליהן לתת מס למלך מהשכר (ראב"ע, שמות א יה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים