* 1, ש"ז, מַכְחֵל, מַכְחַל,— א) בד קטן בקצהו האחד כעין כף קטנה ובקצהו השני כעלי דק, יכניסוהו לתוך שפופרת הכחול ויקלט משם בקצהו מעט כחול ויכחלו בו העין, Schminkstift; pinceau à farder; kohl pencil: כיצד בודקין אותה (את האשה שרואה דם בשעת תשמיש) מביא שפופרת ונותן לתוכה מכחול ומביא מוך ונותן בראש המכחול נמצא (הדם) על ראשו ה"ז טמא (תוספתא נדה חב). מכחול שניטל הזכר שלו אעפ"י שהיה המקבל שלו מלא חלודה (ש"ס כלי' ב"מ ג ה). מכחול2 שניטל הכף טמא מפני הזכר (כלים יג ב). תיק מכחול2 ובית הכחול (שם יו ח). הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת (ר"א, סנה' סח.).— ובסהמ"א: ומי שיקרה לו חלישות הראות לא יכחול עיניו כי אם במכחול מזהב טהור לבד (מ' אלדבי, ש"א ד א).— ונקבע זה הדבור למשל להכנסת הזכרוּת לתוך הנקבוּת: מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת (ר' יהודה, ב"מ צא.). בבועל את הערוה וכו' (היו ר"ט ור"ע חוקרים את העדים ושואלים אותם) ראיתם כמכחול בשפופרת (אביי, מכות ז.). — ב) °במלאכת הרפואה, שבו סכים ומטיפים רפואה לתוך האזן וכדומ': שאין ראוי שתגע בנקב האוזן בשום דבר כלל אבל תטיף בו וכו' וידך תלויה באויר והרפואה נוזלת במקצת המכחול עד שיגיע אל תוך הנקב (פרקי משה ט). ואם האבן גדולה עד שתסתום פי המקוה יכניס באמה מכחול וידחה אותה ממקומה (מ' אלדבי, ש"א ד ב).