מָכִיךְ

° 1, ת"ז, — שה"פ מן מָכַךְמכיכי רוח תמהו, חזותם ישע כמהו, קדושנו אין כמהו, עזרם ומגנם הוא (מנח' בר' מכיר, אין מושיע, שבת ב' חנכה).



1 משרש מכך, עי"ש. בארמ' מַכִּיךְ, מַכִּיכֵי, מַכִּיכִין.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים