מְכִילָה

° 1, ש"נ, סמי' מְכִילַת, בכנ' מְכִילָתוֹ, — כמו מִדָּה: ומתוך שנתגלגל לנו הדבור לזכר את הים שעשה שלמה ולחקור על מדתו אנו רואים לתרץ את המחלוקת הנמצאת במכילתו בין הנזכר בו במלכים אשר הוא אלפים בת יכיל ובין הנזכר בדה"י שהוא שלשת אלפים בת יכיל והכל מודים שהנזכר במלכים הוא מכילת הים מן הלח והנזכר בדה"י מכילתו מן היבש ר"א בר"ח הנשיא, המשיח' והתשבר', סי' קצה. — וכלי המדה: יחשוב בדעתו כי אין בלתו, ומרוב גאותו תפרח בעינו יבלתו, ירוץ לרע בכל יכולתו, ומהגזל ימלא את מכילתו  עזר' הבבלי, תוכח' מוסר ה.



1 בארמ' מכילתא, ובערב' מֻכַיל, מֻכַילַה مكيل, مكيلة.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים