*, ש"נ, מ"ר מְכִירוֹת, — שה"פ מן מָכַר: שנים מעידין בו שגנב ושנים מעידין בו שמכר וכו' נמצאו זוממין על מכירה הוא פטור (תוספתא ב"ק ח א). גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים וכו' (נמצא) אחד מן הראשונים זומם בטלה כל העדות שאם אין גנבה אין טביחה ואין מכירה (משנ' שם ז ג). הקיש טובח למוכר ומוכר לטובה מה מכירה חוץ לרשותו אף טביחה חוץ לרשותו (מכי' משפט יב). אין שביעית יוצא דרך חילול אלא דרך מכירה (ר' אלעזר, ירוש' שבי' ח ז). סדר מכירה כך הוא אני פלוני מכרתי בתי לפלוני (שם קדוש' א ב). אם החליף לשון מכירה בלשון קידושין או לשון קידושין בלשון מכירה לא עשה כלום (ר' יוסי, שם). כולכם הייתם שותפין במכירתו של יוסף אבל בנימין שלא נשתתף במכירתו של יוסף (מד"ר בראש' צט). — ובסהמ"א: לפי שרצה לטרוף לקוחות שלקחו שדה מן הלוה מזמן שבשטר ושלא כדין הוא שהרי קדמה מכירה להלואה (רש"י ר"ה ב.). שטר מכירת שדות וכרמים וכו' ולא נשתייר לי אצל פלוני מדמי מכירה זו לא מזוז ולמעלה ולא מזוז ולמטה וכו' כי בלב שלם עשיתי לפלוני  זה  מכירה זו מכירה גמורה (השטרות לר' ברצלוני כו).