ש"ז, בכנ' מְכַסֶּיךָ, מְכַסֵּךְ, — כמו מִכְסֶה: תחתיך יצע רמה ומְכַסֶּיךָ1 תולעה (ישע' יד יא). כי לישבים לפני יי' יהיה סחרה לאכל לשבעה וְלִמְכַסֶּה עתיק (שם כג יח). — ואמר המשורר: ראש שמש לעת ערב אדומה כאלו לבשה תולע למכסה, תפשט פאתי צפון וימין ורוח ים בארגמן תכסה (רשב"ג, ראה שמש). — ולספינה: שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מְכַסֵּךְ (יחזק' כז ז).